בשינוי דרמטי בשוק העולמי של כלי טיס בלתי מאוישים (כטב"מים), טורקיה הפכה לספקית הגדולה ביותר בעולם של כטב"מים וכלי טיס חמושים, כך לפי דו"ח שפורסם לאחרונה על ידי המרכז לביטחון אמריקאי חדש (CNAS) שבארצות הברית.

עלייתה של טורקיה דחקה את מקומן של מדינות כמו ארצות הברית וישראל, ומסמנת עידן חדש בהתפשטות הכטב"מים.

הדו"ח, שפורסם מוקדם יותר החודש, מציין כי מאז 2018, טורקיה, סין וארצות הברית ביצעו יחד 69 עסקאות של כטב"מים חמושים ל-40 מדינות שונות. טורקיה לבדה אחראית ל-65 אחוזים מהמכירות הללו, בעוד שסין תרמה 26 אחוזים וארצות הברית רק 8 אחוזים.

מל״טים טורקיים הפכו למובילים בשוק בגלל המיקוד של אנקרה בהגברת תעשיית ההגנה המקומית שלה, אומרים מומחים.

"היכולת של טורקיה לפתח כטב"מים מתקדמים היא תוצאה ישירה של מאמצי תעשיית הביטחון שלה להתגבר על אתגרים בגישה לטכנולוגיה זרה, במיוחד ברגעים קריטיים שבהם בעלות ברית מסורתיות, כמו ארצות הברית וישראל, הטילו מגבלות או סירבו למכור," אומר מוראט אסלן, מרצה למדעי המדינה באוניברסיטת חסן קליון.

לדבריו, בתחילת דרכם, כטב"מים היו מערכות פשוטות יחסית ששימשו בעיקר לסיור, מעקב ותמיכה באש.

"עם הזמן, כטב"מים הפכו לפלטפורמות מתקדמות המסוגלות לשאת מטענים שונים, מה שהרחיב משמעותית את תפקידם בלחימה המודרנית."

הדומיננטיות של טורקיה בשוק הכטב"מים העולמי נובעת מהצלחת חברות הביטחון שלה, כמו Baykar, Roketsan ו-Aselsan, ששיחקו תפקיד מרכזי בפיתוח הכטב"מים הצבאיים של המדינה.

במיוחד, כטב"ם Bayraktar TB2 של חברת Baykar הפך לסמל המומחיות של טורקיה בתחום זה, ונעשה בו שימוש נרחב בסכסוכים כמו המלחמה בקראבך בין אזרבייג'ן לארמניה.

בנוסף ל-TB2, כטב"ם Akinci של Baykar, שהוא מתקדם יותר ובעל יכולת נשיאת מטען גבוהה, שיפר עוד יותר את מעמדה של טורקיה בשוק כיצרנית כטב"מים מתקדמים.

לא מסע קל

אך הדרך לצמרת לא הייתה קלה. טורקיה נתקלה בקשיים רבים בשלבים הראשונים של פיתוח הכטב"מים, במיוחד באספקת רכיבים, והחליטה לייצר את המערכות בעצמה.

טורקיה התמודדה עם מכשולים משמעותיים בשלבים המוקדמים של פיתוח כטב"מים, אומר אסלן.

״בשנות ה-90, כאשר טורקיה ביקשה לרכוש כטב״מים זרים כמו ההרון הישראלי, היו מגבלות תפעוליות חמורות, כולל הצורך באנשי צוות ישראלים להפעיל את המערכות במקום מפעילים טורקים.״

תלות זו והעיכובים בקבלת מודיעין בזמן אמת מכטב"מים זרים דחפו את טורקיה להתחיל בתוכנית ייצור כטב"מים משלה.

Roketsan ו-Aselsan, שחקנים מרכזיים בתעשיית הביטחון של טורקיה, תרמו גם הם לעלייתה של המדינה.

Roketsan מתמחה במערכות טילים ואינטגרציה של נשק לכטב"מים, בעוד Aselsan מתמקדת באוויוניקה מתקדמת, תקשורת ומערכות לוחמה אלקטרונית המשפרות את יכולות הכטב"מים. יחד עם Baykar, חברות אלו ביססו את טורקיה כמובילה בייצור מערכות כטב"מים מתקדמות לשימוש צבאי.

בשנת 2022, כאשר שש מדינות נכנסו לשוק הכטב"מים לראשונה, כולן בחרו לרכוש את Bayraktar TB2 של Baykar, מה שחיזק את הדומיננטיות של טורקיה.

כטב"ם Akinci, דור חדש עם יכולת נשיאת מטען גבוהה וחיישנים מתקדמים, מעורר גם הוא עניין בינלאומי ומבסס את השפעתה הגוברת של טורקיה בטכנולוגיה צבאית.

"הצרכים של טורקיה בכטב"מים סופקו בעבר על ידי ספקים זרים. עם זאת, בעקבות החלטה פוליטית של ממשלת טורקיה בתחילת שנות ה-2000, תעשיות הביטחון ביצעו צעדים משמעותיים להגדלת הייצור המקומי," אומר בכיר בחברת Baykar.

״זה אפשר את הפיתוח של מיני-רחפנים, רחפנים טקטיים, רחפני תקיפה ומערכות פשיטה שמשרתות כעת את הכוחות המזוינים של טורקיה ואת רשויות אכיפת החוק.״

עושים את זה בעצמם

צעד חשוב בייצור הכטב"מים הטורקיים היה בניית יכולת טכנית וייצורית מקומית.

טורקיה הצליחה להתגבר על אתגרי אספקה קריטיים על ידי גיוון או ייצור מקומי של רכיבים, אומר אסלן.

"למרות עיצומים על חלקים מרכזיים, טורקיה הצליחה ליצור אפקט מכפיל בייצור, במיוחד לאחר שהבינה שתלות במערכות זרות אינה יכולה להבטיח עוד את ביטחונה הלאומי."

פיתוח כטב"מים כמו ANKA, עם עיצובם ויכולותיהם הייחודיות, סימן פריצת דרך משמעותית לתעשיית הביטחון של טורקיה, אומרים מומחים.

מאז שטורקיה עקפה את סין בשנת 2021, יצוא הכטב"מים שלה גדל באופן דרמטי. חברת Baykar, שייצאה 83 אחוזים מתוצרתה מאז תחילת שנות ה-2000, רשמה יצוא בשווי 1.8 מיליארד דולר בשנת 2022.

הדו"ח של CNAS מציין כי עידן הדומיננטיות של ארצות הברית וישראל בשוק הכטב"מים "חלף מזמן," ומפנה את מקומו לחלופות משתלמות מטורקיה, סין ואיראן.

מגמה זו הגבירה באופן דרמטי את העברת הכטב"מים החמושים בעולם, כאשר טורקיה מובילה את הדרך.

עם טורקיה כיום כיצרנית מובילה של כטב"מים צבאיים, בהובלת Baykar, Roketsan ו-Aselsan, עלייתה משקפת שינויים רחבים יותר בכוח הצבאי העולמי. כטב"מים מתקדמים ומשתלמים כמו Bayraktar TB2 ו-Akinci משנים את פני הלחימה המודרנית, וממקמים את טורקיה כשחקנית מרכזית בתחום הביטחון הקריטי הזה.

אסלן מאוניברסיטת חסן קליון אומר כי ייצור כטב"ם חמוש אינו עוסק רק בפלטפורמה עצמה אלא גם בתחמושת ובמערכות השליטה הנלוות.

"Roketsan שיחקה תפקיד מכריע בפיתוח תחמושת מתקדמת, בעוד Aselsan סיפקה תמיכה חשמלית ואלקטרונית, ו-Havelsan תרמה את התוכנה הנדרשת. חברות הביטחון הציבוריות הללו מילאו תפקיד מוביל במודל של כטב"מים, אך ללא ייצור מקומי של תחמושת, טורקיה עדיין הייתה תלויה בספקים חיצוניים."

מקור: TRT World