ישראל הרסה את האודיטוריום המרכזי של האוניברסיטה האסלאמית בעזה ושרפה אותו. חורים ענקיים נפערו בקירות המפויחים שלה. שורות המושבים מעוותות ומעוקמות.
כעת, הבמה, שבעבר שימשה לטקסי סיום שמחים, מלאה באוהלים של עקורים. הקמפוס הפך למקלט למאות משפחות מצפון עזה מאז שישראל הפרה הפסקת אש במרץ וחידשה את הלחימה.
מנאל זענין, אם לשישה, הפכה ארון תיוק לתנור מאולתר לאפיית פיתות, אותן היא מוכרת למשפחות אחרות. ילדיה וקרוביה פורשים את הבצק על מזרנים באחת הכיתות.
משפחות משתפות פעולה כדי לרכוש דלק לטרקטורים שמביאים מיכלים גדולים של מים. שוק מאולתר הוקם תחת קשת שער הכניסה הראשי.
מאבקם לשרוד החמיר מכיוון שישראל חסמה את כניסת המזון, הדלק, התרופות וכל שאר המוצרים לעזה במשך יותר מחודש, מה שמכביד על המלאי המוגבל של סוכנויות הסיוע שעליהן כמעט כל האוכלוסייה מסתמכת.
האוניברסיטה האסלאמית בעזה, אחת הגדולות בשטח, שירתה כ-17,000 סטודנטים לפני המלחמה, שלמדו תחומים כמו רפואה, כימיה, ספרות ומסחר.
יותר מ-60 אחוז מהסטודנטים היו נשים. הקמפוס נפגע קשות מהפצצות אוויריות ופשיטות של כוחות קרקעיים ישראליים.
התקיפות הרגו לפחות 10 פרופסורים ודקנים, כולל נשיא האוניברסיטה; הפיזיקאי הבולט סופיאן טייה, שנהרג יחד עם משפחתו כאשר ביתם הופצץ; ואחד המרצים המוכרים ביותר, רפעת אלאעריר, מורה לאנגלית שארגן סדנאות לכותבים צעירים מעזה.
באוניברסיטת אסראא, כוחות פוצצו את המבנים המרכזיים בפיצוץ מבוקר, והרסו אותם עד היסוד בינואר 2024.
אין קמפוסים פעילים בשטח, אם כי חלק מהאוניברסיטאות, כולל האוניברסיטה האסלאמית בעזה, מקיימות קורסים מקוונים מוגבלים.