ארגוני חדשות ומוציאים לאור עומדים בפני בחירה קשה – לשתף פעולה עם חברות בינה מלאכותית או להסתכן בכך שהתוכן שלהם ינוצל על ידי אותן חברות בדרכים אחרות.

חברת המדיה הבינלאומית של משפחת מרדוק, News Corp, היא האחרונה בשורה של חברות שחתמו על הסכם עם OpenAI, המאפשרת ל-OpenAI להציג את תוכן החדשות שלה בתגובה לשאלות שמשתמשים מציגים בצ'אטבוט ChatGPT.

ההסכם מעניק ל-OpenAI ולכלים נוספים של בינה מלאכותית, כמו Sora – מודל בינה מלאכותית שמסוגל ליצור וידאו מציאותי ודמיוני מהוראות טקסט, גישה לתוכן עדכני וארכיוני מהפרסומים המרכזיים של News Corp.

מה עשויות להיות ההשלכות של שיתוף תוכן עיתונאי עם חברות בינה מלאכותית וענקיות טכנולוגיה על עתיד החדשות?

השיתוף האחרון של OpenAI עם שחקן מרכזי נוסף בעולם המדיה "בוודאי מבטיח ש-News Corp תייצר מקורות הכנסה משימוש בתוכן שלה לאימון מודלים של AI, אך הסכום ש-OpenAI משלמת במסגרת העסקה הזו אינו גבוה יחסית לערך הנתונים," אומר טרי פלו, פרופסור לתקשורת דיגיטלית ותרבות באוניברסיטת סידני ועמית מחקר של המועצה האוסטרלית למחקר (ARC).TRT World.

לדבריו, עבור OpenAI וחברות נוספות כמו גוגל, ההסכם מדגיש את הקושי שלהן להשיג נתונים אמינים באופן חוקי ואת הצורך במודל עסקי בוגר יותר.

פרטי ההסכם הכספיים לא נחשפו, אך לפי דיווח של ה-Wall Street Journal, הנמצא בבעלות News Corp, ההסכם עשוי להגיע לסכום של מעל 250 מיליון דולר על פני חמש שנים, כולל פיצוי כספי וזיכויים לשימוש בטכנולוגיית OpenAI.

News Corp מחזיקה גם ב-MarketWatch וב-New York Post בארה"ב, ובאוסטרליה ובבריטניה היא הבעלים של פרסומים כמו The Daily Telegraph, news.com.au ו-The Australian, וכן The Sun, The Sunday Times ו-The Times.

ההסכם הרב-שנתי שנחתם בשבוע שעבר מצטרף להסכם נוסף של OpenAI עם Financial Times מלונדון, שנחתם ב-29 באפריל, לשימוש בתוכן לצורך פיתוח למידת בינה מלאכותית. מו"לים נוספים, כמו Axel Springer, Associated Press, Prisa Media מספרד ו-Le Monde מצרפת, חתמו גם הם על הסכמים דומים.

"חדשות הן זהב טהור עבור חברת AI," אומר ג'ונתן סומה, פרופסור שמלמד עיתונאות נתונים בבית הספר לעיתונאות של קולומביה, לTRT World. "זה נכתב על ידי בני אדם, זה עדכני יותר מהידע הקיים של הצ'אטבוטים שלהם, וזה מה שרבים מהמשתמשים שלהם רוצים לדעת עליו. אם ארגוני חדשות הולכים למכור את הזכויות על חומר כה יקר, הם צריכים לקבוע מחירים גבוהים מאוד." לדבריו, אם ארגוני חדשות מוכרים את הזכויות לתוכן כה יקר, עליהם לדרוש מחירים גבוהים במיוחד. סומה אינו סבור שבינה מלאכותית תחליף עיתונאות, אלא שהיא "תהיה טפיל שנסמך על עיתונאות."

לדבריו, "ללא עיתונאים, לצ'אטבוטים לא יהיו אירועים עדכניים לכתוב עליהם, לפרסם או לספק תשובות."

השאלה היא האם שיתופי הפעולה הללו יכולים לספק הכנסות לארגוני חדשות בהתאם למאמץ הנדרש להפקת העיתונאות המקורית. סומה מטיל ספק בכך ש-News Corp וחברות אחרות מבינות את הערך האמיתי של התוכן שלהן, או ש-OpenAI מוכנה לשלם את הערך המלא.

חברות כמו הניו יורק טיימס וה-Chicago Tribune בחרו בדרך אחרת ותבעו את OpenAI ומיקרוסופט על שימוש במאמריהן לאימון בינה מלאכותית.

כלי בינה מלאכותית כמו ChatGPT, Copilot של מיקרוסופט ו-Gemini של גוגל משתמשים במודלים של שפה גדולה (LLMs) שמנתחים כמויות עצומות של טקסט מהאינטרנט כדי לחזות את המילה הבאה במשפט, וכך מחקים דיבור וכתיבה אנושיים.

מריוס דראגומיר, מנהל מרכז המחקר לתקשורת ועיתונאות, מדגיש את חשיבות הרגולציה עבור מו"לים שמשתפים פעולה עם חברות בינה מלאכותית. בעוד ששיתופי פעולה כאלה עשויים להביא תועלת מסחרית, לא כל התוכן עומד בסטנדרטים גבוהים של איכות ואמינות.

לדבריו, יש להכיר בכך שתעשיית המדיה מאופיינת בפערים משמעותיים, שעלולים להוביל לסיקור מוטה, במיוחד בשווקים שבהם המדיה משרתת את האינטרסים של בעליה או נשלטת על ידי תעמולה ודיסאינפורמציה.

במקרה של News Corp, חלק מהמדיה שלה ידועה בתוכן צהובוני ולא תמיד מדויק, ולכן עולה השאלה האם תוכן זה מתאים להיות מוצג כ'תשובות הנכונות' לשאלות שאנשים עשויים לשאול את הבינה המלאכותית.

על פי פרופסור סומה מבית הספר לעיתונאות של קולומביה, צ'אטבוטים נוטים גם להזיות ולעריכה.

"קל לבינה מלאכותית לצטט מאמר אך לספק סיכום שגוי לחלוטין – כפי שראינו לאחרונה עם תוצאות החיפוש הגנרטיביות של גוגל. תוצאות כאלה, שאין להן מושג של אמת, עשויות להיות קרקע פורייה למידע שגוי."

פיט פשל, מייסד Media CoPilot, מסביר כי שיתוף הפעולה בין OpenAI ל-News Corp "מרגיש כמו נקודת מפנה."

בעוד עתיד החדשות נראה לא ברור כאשר הניו יורק טיימס תבע את OpenAI על הפרת זכויות יוצרים בדצמבר, פשל אומר TRT World, "נראה כי עסקאות תוכן יהיו הנורמה בעתיד," לאור ההסכמים שנעשו עם מפרסמים בולטים כמו AP ואקסל שפרינגר—ולאחרונה, ניוז קורפ.

״הניו יורק טיימס מצא כמה בעלי ברית קטנים בתביעתו, אך לא רבים. עם זאת, פסק דין לטובת הטיימס, אפילו חלקית, יכול לשנות את התמונה כולה.״

פשל מוסיף כי "טקטית, ההסכמים הגיוניים מכיוון שהם מספקים למו"לים הכנסות נחוצות בטווח הקצר, אך בטווח הארוך הם עשויים להתברר כטעות, שכן חברות הבינה המלאכותית מקבלות שליטה על הקשר עם הלקוחות."

לדבריו, גוגל היא "שחקן מרכזי שמשפיע על הדחיפות של כל זה." הוא מסביר כי מו"לים יסבלו מירידה בתנועה לאתריהם ככל שתכונת AI Overviews של גוגל, הכוללת סיכומים שנוצרו על ידי בינה מלאכותית, תהפוך לנורמה.

פשל מסכם כי "ההשלכה הגדולה ביותר של ההסכמים עם OpenAI היא שהמו"לים יעודדו לתמוך ב-OpenAI בכל מאבק על עתיד החיפוש בבינה מלאכותית. כי אם גוגל תנצח, כל הכסף הזה ייעלם במהירות."

ככל שמשתמשים ממוצעים מתרגלים לכלי בינה מלאכותית שמספקים תשובות ישירות לשאלותיהם, עולה החשש שאנשים יסתמכו יותר ויותר על צ'אטבוטים של חברות טכנולוגיה גדולות במקום על דיווחים עיתונאיים.

פרופ' אלפרד הרמידה מאוניברסיטת קולומביה הבריטית מסביר ל-TRT World כי אתרי חדשות עשויים לאבד מבקרים מזדמנים שמחפשים עדכוני חדשות מהירים, מה שעלול להוביל לירידה משמעותית בתנועה.

לדבריו, "הם מקור הכנסה חשוב למו"לים, אך עלולים להזיק להם בטווח הארוך, שכן מערכות בינה מלאכותית יוכלו להתאמן על תוכן עיתונאי." הרמידה מוסיף כי ההסכם עשוי להרחיב את קהל היעד של News Corp לכלול אנשים שלא נוהגים לבקר באתרי החדשות שלה, אך לא ברור אם זה יגביר את נאמנות הקוראים למותגים שלה.

"הראיות מהרשתות החברתיות מצביעות על כך שזה לא עוזר לפתח נאמנות למותג, מכיוון שאנשים מזהים את המתווך, לדוגמה, פייסבוק, כמקור החדשות," לפי הרמידה, שרואה בעסקאות בין ארגוני חדשות לחברות AI כ"חרב פיפיות."

"הסיכון הוא שמוציאי החדשות יהפכו תלויים בחברות AI, כפי שהיו תלויים בפייסבוק לביקורים והכנסות."

איכות הסיכומים הללו וחוויית המשתמש הכוללת של שאילתות חדשות שנוצרו על ידי AI יקבעו אם הם יהפכו למקור מידע ראשי עבור אנשים.

אריק בורה מאוניברסיטת אמסטרדם מהפקולטה למדעי הרוח והמדיה מציין שאנשים עשויים להידרש להתכונן לשינוי באופן שבו תוכן חדשות נגיש ונצרך.

כפי שהוא אומר, "סביר להניח שמשתמשים לא ילחצו על הקישורים למוציאי החדשות. עבור מוציאי החדשות, זה יהפוך לקשה יותר 'לעקוב' אחרי אילו חדשות פופולריות, והם לא יוכלו להציג פרסומות לידן יותר (שבהן בדרך כלל יותר עיניים שוות יותר כסף).

"זה עשוי גם להוביל לירידה במנויים אישיים."

מקור: TRT World