דמיינו עולם שבו מחשבותינו שולטות במכשירים יומיומיים – מהקלדת הודעה בטלפון ועד הפעלת כיסא גלגלים.

זה כבר לא מדע בדיוני, אלא מציאות מתהווה, כאשר חברות רבות, כולל גופים במימון מדינתי, דוחפות את גבולות הטכנולוגיה של ממשקי מוח-מחשב (BCI).

ההמצאות הללו מבטיחות פריצות דרך בטיפול בשיתוק ושיפור יכולות קוגניטיביות, אך הן גם מעלות שאלות מורכבות.

מה יקרה לפרטיות שלנו כאשר מחשבותינו יהיו מחוברות ישירות למכונות, וכיצד טכנולוגיות אלו ישנו את הרעיונות הבסיסיים של רצון חופשי ואחריות מוסרית?

ולמרות שהרעיון הוא שהמוח ישלוט במכשירים, האם ייתכן שיום אחד המכשירים עצמם ישלטו במוח?

ממשקי מוח-מחשב (BCI)

בתחילת 2024, חברת נוירלינק של אילון מאסק השתילה את השבב הראשון שלה במשתמש בן 29 בשם נולנד ארבאו.

"ההתקדמות טובה, והמטופל נראה שהתאושש לחלוטין, עם השפעות עצביות שאנחנו מודעים להן. המטופל מסוגל להזיז את העכבר על המסך רק על ידי מחשבה," אמר מאסק באירוע ספייסס ברשת החברתית X.

המחקר כלל רובוט שהשתמשו בו כדי למקם את השתל באזור במוח השולט בכוונה לתנועה, כך מסרה נוירלינק, והוסיפה שהמטרה הראשונית היא לאפשר לאנשים לשלוט בסמן מחשב או במקלדת באמצעות מחשבותיהם.

מאסק הדגיש שמטרתה הסופית של נוירלינק היא ״לעזור לאנושות לשמור על קצב עם הבינה המלאכותית״ תוך התמודדות עם הפרעות נוירולוגיות כמו שיתוק ואפילפסיה.

בעקבות פריצת הדרך של נוירלינק, פיתחה בייג'ינג שינזידה נוירוטכנולוגיה, חברה בבעלות המדינה של סין, שתל ממשק מוח-מחשב משלה הנקרא ניוסיבר.

על פי סוכנות הידיעות הממשלתית שינחואה, המכשיר נבדק על קוף ואפשר לו לשלוט בזרוע רובוטית רק באמצעות מחשבותיו. הסוכנות גם הדגישה שה-ניוסיבר פותח באופן עצמאי ומהווה את ה-BCI הפולשני הראשון בעל ביצועים גבוהים של סין.

לאחרונה, חברת NeuroXess משנגחאי הודיעה על הצלחתה בהשתלת מכשירים פולשניים שפותחו על ידה במטופלים, מה שאפשר להם לנהל ״דיאלוג״ עם מכשירים חכמים ולשלוט בהם באמצעות מחשבותיהם.

בהכרה בחשיבותה, משרד התעשייה וטכנולוגיית המידע של סין סיווג את טכנולוגיית ה-BCI כ״טכנולוגיה מתקדמת מתפתחת״.

הכרה זו משתקפת גם בדוח של בנק ההשקעות האמריקאי מורגן סטנלי, המעריך את שוק ה-BCI בארה״ב בלבד ב-400 מיליארד דולר, מה שמדגיש את הפוטנציאל הגלובלי העצום.

מאז, הדיון סביב ה-BCI התרחב, והעלה שאלות על ישימותן והשלכותיהן לטווח הארוך.

בעוד שטכנולוגיות אלו מציעות אפשרויות משנות חיים, במיוחד עבור אנשים עם מוגבלויות, הן מלוות גם בסוגיות רגולטוריות ודילמות מוסריות הנוגעות להשפעתן הרחבה על החברה.

מה לגבי ״רצון חופשי״?

פרופ׳ אחמט דאג, חוקר מאוניברסיטת בורסה אולודאג המתמחה בפילוסופיה של הדת ובהשפעתה על הטכנולוגיה, מספק פרספקטיבה ביקורתית על השלכות הטכנולוגיות הללו.

״גם ריי קורצווייל וגם אילון מאסק טוענים שהעבודה שלהם על מיזוג המוח האנושי עם מכונות, המכונה 'סינגולריות טכנולוגית', אינה נועדה לשלוט במוח האנושי אלא לשפר אותו,״ הוא אומר ל-TRT World.

״ההיגיון שלהם מבוסס על האפשרות שבינה מלאכותית תעלה על האינטליגנציה האנושית. עם זאת, מטבעה, טכנולוגיה כזו עשויה גם להוביל לשליטה במוח האנושי,״ הוא מוסיף.

הסינגולריות הטכנולוגית, כפי שמתאר דאג, מתייחסת לנקודה תיאורטית שבה אינטליגנציה מכנית תעלה על האינטליגנציה האנושית, ותוביל לשינויים בלתי הפיכים בחברה ובזהות האנושית.

״המיזוג של בני אדם עם מכונות יעלה בעיקר שאלות של סוכנות, במיוחד בנוגע לתחומים האנושיים של 'רצון חופשי' ו'אחריות',״ אומר פרופ׳ דאג.

שילוב זה מעלה שאלות נוספות על היכן שוכן הרצון – במכונה או באדם – ואיזו ישות נושאת באחריות למחשבות ולמעשים.

לאורך ההיסטוריה, מציין דאג, איכות הרצון החופשי עברה מתפקודים רוחניים לתפקודים ביולוגיים, כפי שהציעו הוגים כמו צ'ארלס דרווין ופרנסיס גלטון, חלוצים בחקר האבולוציה והתורשה.

״מאוחר יותר, נוירולוגים טענו שהרצון החופשי הוא פונקציה כימית וחשמלית של המוח. עם התקדמות הבינה המלאכותית, הרצון החופשי צומצם לרמה אלגוריתמית.״

הוא מסביר עוד, ״אנו נמצאים כעת בתהליך שבו תחומים ביולוגיים ואלגוריתמיים מצטלבים. כתוצאה מכך, אנו מתפתחים לעבר שלב שבו הרצון החופשי והאחריות עוברים מפרדיגמות אנושיות למכניות.״

שינוי זה, הוא מזהיר, ״מחליש את מהות היותנו 'אנושיים'. במקום ישויות המוגדרות על ידי רצון חופשי, בני האדם הופכים יותר ויותר לישויות הנשלטות על ידי אלגוריתמים או חיות על פי אפשרויות שמוצגות על ידי אלגוריתמים. בני אדם המחוברים למכונות עשויים להיות מנותקים באופן דרמטי אף יותר מרצון חופשי ואחריות עם טכנולוגיות הסינגולריות.״

כדי לספק הקשר עמוק יותר, דאג מצייר מקבילות בין תקופות היסטוריות שונות.

״בתקופה הקלאסית, בני האדם חיו בעולם שנקבע על ידי רצון אלוהי,״ הוא אומר, בהתייחסו להשפעה החזקה של דתות על פעולות אנושיות. ״בעידן המודרני, האנושות ביססה את עצמה ככוח המרכזי של קביעה.״

עם זאת, הוא מרגיש שאלגוריתמים תופסים תפקיד מרכזי בעיצוב החלטות בעידן הסייברנטי של היום.

״התקדמות טכנולוגית עשויה להוביל למיזוג של בני אדם ומכונות, וליצור מציאות שבה גם הרצון האלוהי וגם האוטונומיה האנושית מצטמצמים,״ הוא מוסיף.

פרטיות, שוויון והגדרה מחדש של אנושיות

ממשקי מוח-מחשב מעלים גם חששות חמורים בנוגע לפרטיות. מכשירים המסוגלים לגשת לנתונים עצביים, אם ינוצלו לרעה, עלולים להוביל למניפולציה או ניצול של מידע אישי עמוק.

סיכונים אלו מוגברים על ידי פערים רגולטוריים בהגנה על נתוני מוח, מה שמשאיר פגיעויות בלתי מטופלות.

המדען האמריקאי וויליאם א. הסלטין מסביר שהיכולת של מכשירים אלו לגשת לנתונים עצביים של אדם פותחת את הדלת להפרות פרטיות ולמניפולציה.

סקירה מתוך כתב העת של מדעי הרפואה "Cureus" משקפת את הצורך במסגרות חזקות יותר להתמודדות עם סיכונים אלה, כולל ניצול בלתי מורשה של נתונים והבטחת שלמות הנתונים.

העלויות הגבוהות הקשורות ל-BCI מעלות גם בעיות נגישות ושוויון.

הסלטין מזהיר שמכשירים אלו, למרות הבטחתם, עלולים להפוך לכלים הנגישים רק לעשירים, ובכך להרחיב את הפער בין מעמדות חברתיים-כלכליים.

כתב העת "מדעי הטבע" בוחן כיצד טכנולוגיה זו יכולה להעמיק את הפערים החברתיים על ידי מתן שיפורים קוגניטיביים ופיזיים לאלו שיש להם משאבים תוך שהיא מדירה אוכלוסיות מוחלשות.

יתרה מכך, טכנולוגיות אלו מאתגרות תפיסות ארוכות שנים של זהות אנושית.

״טכנולוגיות שמטרתן לשנות את טבע האדם מכניסות את האנושות לשלב חדש של דיונים אונטולוגיים, קוסמולוגיים ותיאולוגיים. זו מציאות שהתערבויות רדיקליות במשוואת אלוהים-אדם-טבע לעיתים קרובות מביאות לתהליכים הרסניים,״ אומר פרופ׳ דאג.

הגנה על ״זכויות נוירולוגיות״

כדי להתמודד עם אתגרים אלו, מומחים לנוירואתיקה מדגישים את החשיבות של פיקוח אתי. הם מצביעים על מדינות כמו צ׳ילה, שביצעו תיקונים חוקתיים, או ספרד, שהובילה בחקיקת חוקים להגנה על זכויות נוירולוגיות, צעד חיוני להבטחת אוטונומיה מנטלית.

בספרד, הצגת ״מגילת הזכויות הדיגיטליות״ קובעת הנחיות ברורות המחייבות טכנולוגיה עצבית לשמור על שליטה אישית על זהות, ריבונות והגדרה עצמית.

המגילה מדגישה את החשיבות של הגנה על אבטחת וסודיות נתונים עצביים, קידום פרקטיקות אתיות בפיתוחה, ורגולציה של טכנולוגיות שעשויות להשפיע על שלמות פיזית או מנטלית.

גישות שיתופיות בין קובעי מדיניות, מומחי אתיקה ומומחי טכנולוגיה נחשבות חיוניות להתמודדות עם אתגרים כמו ניצול נתונים, גישה שוויונית ושמירה על כבוד האדם.

״עלינו לנהל את מסלול הטכנולוגיות החדשות בצורה בריאה ואתית. יש להקים מסגרת שתשמר תכונות אנושיות חיוניות כמו רצון חופשי, אחריות ופרטיות. טכנולוגיות חדשות לא צריכות להתפתח בנפרד משיקולים אתיים,״ אומר פרופ׳ דאג.

מקור: TRTWorld וסוכנויות