“מה יש בשם? מה שנקרא ורד בשם אחר יריח אותו דבר מתוק.”

ויליאם שייקספיר, רומיאו ויוליה

הציטוט המפורסם של שייקספיר הפך לחלק מתרבות הפופ, ומופיע על ספלי קפה, חולצות וכרטיסי ברכה.

אך אם תשאלו את העוסקים במדע חקר השמות – תחום הידוע בשם אונומסטיקה – התשובה עשויה להפתיע.

שמות, לפי מומחים, הם תחילת הזהות של האדם ומשמשים כ"סמל העצמי" לאורך כל חייו, ומסמלים מי הוא ומהו הרקע האתני או הדתי שלו.

אך הם גם עשויים להיות סיבה להטיה גזענית, במיוחד בארצות הברית ובאירופה.

אם יש לך שם שנשמע ערבי, ייתכן שיהיו לך פחות סיכויים להתקבל לעבודה בארצות הברית או באירופה מאשר למישהו עם שם שנשמע מערבי, כך לפי מחקר בשם “Are Emily and Greg More Employable Than Lakisha and Jamal?”.

המחקר, שנערך על ידי הכלכלנים מריאן ברטרנד וסנדיל מוליינאתן, בדק את התאוריה ששמות יכולים להשפיע על סיכויי התעסוקה של אנשים בשיקגו ובבוסטון בשל אפליה בשוק העבודה. הם יצרו 5,000 קורות חיים עם שמות שנשמעים לבנים ושמות שנשמעים שחורים, וציידו אותם בכישורים שונים – חלקם עם ניסיון רב וכישורים גבוהים, וחלקם עם כישורים מועטים – ושלחו אותם למעסיקים שפרסמו מודעות בעיתונים שונים.

למרות הכישורים והניסיון הגבוהים, קורות חיים עם שם שנשמע שחור קיבלו פחות תגובות לעומת שמות שנשמעים לבנים, שקיבלו 50% יותר תגובות. "בהתבסס על ההערכות שלנו, שם לבן מניב יותר תגובות מאשר שמונה שנות ניסיון נוספות," כתבו הכלכלנים.

במבט פוליטי רחב יותר, הדבר עשוי להצביע על הפערים הכלכליים והפוליטיים המתמשכים בין מדינות מפותחות למדינות מתפתחות עם רקע קולוניאלי.

בעוד שהמחקר הזה הדגים בבירור את ההשפעות הכלכליות של שם, מומחים טוענים שלשמות יש השפעה על חיי אנשים מעבר לגבולות עולם העסקים. "מכיוון ששם משמש לזיהוי אדם ולתקשורת עמו על בסיס יומיומי, הוא מהווה את הבסיס לתפיסת העצמי של האדם, במיוחד ביחס לאחרים," אמר דיוויד ז'ו, פרופסור לניהול ויזמות באוניברסיטת מדינת אריזונה.

שם נדיר עשוי להיות אחת הסיבות לתחושת בידוד, או אפילו להשפיע על סיכוייו של אדם למצוא בן או בת זוג, לפי מחקרים שונים.

מדוע, שם עשוי אפילו להפחית את הסיכויים למצוא בן זוג לחיים, על פי מחקרים שונים.

תיאוריות שונות פותחו כדי להסביר את הסיבה והאופן של התופעה הזו.

דטרמיניזם נומינטיבי

דטרמיניזם נומינטיבי, שמשמעותו תוצאה המונעת על ידי שם, עומד גבוה יותר מכל התיאוריות.

באנגלית קיימים גם מונחים כמו euonym ו-aptronym לתיאור מצב שבו שם מתאים במיוחד לאדם, מקום או דבר.

לפי דטרמיניזם נומינטיבי, שמות משפיעים על סוג העיסוק והעבודה שאנשים נוטים לבחור. דוגמה מפורסמת לכך היא שמותיהם של שני מחברים, א.ג'יי. ספלייט וד. ווידון, שכתבו מאמר על בריחת שתן בכתב העת הבריטי לאורולוגיה.

התייחסות נפוצה לחשיבה זו היא שמות המשפחה של שני המחברים, AJ Splatt ו-D Weedon, שכתבו יחד מאמר על אי שליטה בשתן בכתב העת הבריטי לאורולוגיה.

ג'ן האנט, פסיכולוגית, מצאה כי "מחברים נוטים להימשך לתחום המחקר שמתאים לשם המשפחה שלהם", בהתייחסות ל-Splatt ו-Weedon.

מעניין לציין, האנט כתבה זאת במאמר שכותרתו The Psychology of Reference Hunting, בהתייחסות ברורה לדטרמיניזם נומינטיבי. "אולי זה מסביר מדוע כתבתי את המאמר הזה. ציד מוצלח!" היא סיימה את המאמר שלה.

ישנן דוגמאות רבות לדטרמיניזם נומינטיבי.

זיגמונד פרויד, מייסד הפסיכואנליזה, הדגיש את חשיבות השמחה בחיים, ושמו מתאים לכך באופן מושלם, שכן פירוש שמו הוא "אדם בעל אופי שמח". קרל גוסטב יונג, פסיכולוג מוביל ותלמידו של פרויד, גם הוא תמך ברעיון זה, שזכה מאוחר יותר לשם דטרמיניזם נומינטיבי.

"מר פרויד (שמחה) תומך בעיקרון העונג, מר (אלפרד) אדלר (נשר) ברצון לכוח, מר יונג (צעיר) ברעיון הלידה מחדש ..." הוא כתב בספרו סינכרוניות: עקרון חיבור ללא סיבה.

אגואיזם סמוי
עם זאת, חוקרים אחרים מתנגדים למקורות המסתוריים של דטרמיניזם שמי.

במקום זאת, הם מצביעים על ההשערה של אגואיזם סמוי, שאומרת שלאנשים יש נטיות לא מודעות לקבל החלטות הקשורות לאישיותם.

"אורי סימונסון, פסיכולוג, טען במאמר כי 'בגלל אגואיזם סמוי—המשיכה התת-מודעת למטרות הקשורות לעצמי—אנשים בוחרים באופן לא פרופורציונלי בני זוג, מקומות מגורים ועיסוקים עם שמות הדומים לשמם.'

לפי סימונסון, חוקרים אינם צריכים לחפש ראיות מסובכות כדי להוכיח דטרמיניזם נומינלי. במקום זאת, עליהם לשקול סיבות פשוטות לכך שאדם יתחתן עם אישה ששמה או מוצאה דומים לשלו. או שמישהו עשוי להעדיף לעבור למקום פשוט כי שמו דומה לשם שלו או שלה, הוא כתב."

״הראיות לאגוטיזם מרומז מהמעבדה הן גם רבות וגם משכנעות. זה התחיל עם ההדגמה של אפקט האותיות בשם, הכוללת את התצפית שאנשים אוהבים אותיות הכלולות בשמם יותר מאשר אנשים אחרים,״ הוא כתב, בהתייחסו לממצא שאנשים נוטים ככל הנראה ליצור קשרים עם אנשים, מקומות ומותגים שיש להם אותיות דומות לשמותיהם.

ג׳סי סינגל, סופר ועיתונאי חוקר, הציב לאחרונה את הנושא בפרספקטיבה.

״בסופו של דבר, הרעיון ששמות מנבאים לא רק מקצועות אלא גם תוצאות חיים אחרות קיבל טיפול מדעי מלא עם טבלאות וגרפים,״ כתב סינגל.

מקור: TRT World