ראש ממשלת בריטניה קיר סטארמר נמנע מלתאר את המלחמה הבלתי פוסקת של ישראל בפלסטינים בעזה כרצח עם, למרות שמפלגת הלייבור נקטה באופן מסורתי עמדות אנטי-מלחמתיות, למעט כמה מקרים שבהם טוני בלייר תמך בפלישה האמריקאית לעיראק בשנת 2003.

סטארמר מהדהד את הפוליטיקה של עידן בלייר, מתעלם מרוב דעת הקהל, כאשר 73 אחוזים מהבריטים תומכים בהפסקת אש ללא תנאים ו-60 אחוזים מהציבור סבורים שישראל הלכה רחוק מדי עם המלחמה שלה, לפי הסקר האחרון שנערך על ידי Ipsos.

הפער הברור הזה בין דעת הקהל למדיניות הממשלה מעלה שאלות רציניות לגבי סדרי העדיפויות המוסריים של בריטניה, והאם מדיניות החוץ של המדינה משרתת את האינטרס הלאומי שלה או את האינטרסים של שחקנים זרים.

דעת הקהל: קול ההיגיון הברור

גם מצביעי מפלגת הלייבור מרגישים נבגדים על ידי משטר סטארמר – 83 אחוזים מהם רצו לראות את ישראל מסיימת את המלחמה, לפי הדו"ח של YouGov מפברואר.

הסירוב של הנהגת הלייבור לתמוך בהחלטת הפסקת אש בפרלמנט, ולאחר מכן שורת התפטרויות של חברי פרלמנט בנובמבר 2023, הרחיקו עוד יותר את בסיס המצביעים שלה.

עם ממשלת סטארמר חסרת עמוד שדרה ללחוץ על ישראל להפחית את ההסלמה, הבריטים מודעים יותר ויותר לחסרונותיה, מה שגורם ל-40 אחוזים מהאוכלוסייה לדרג את הביצועים של סטארמר ושל ממשלת הלייבור כבינוניים.

הכעס הציבורי עמוק, כאשר 35 אחוזים מהאוכלוסייה סבורים שסטארמר אינו מבצע את תפקידו כראוי.

כתוצאה מכך, המדינה חוותה הפגנות רחבות היקף, בהן השתתפו מאות אלפי אנשים שדרשו הפסקת אש מיידית בעזה. הקריאות הנפוצות ביותר ברחובות היו "להפסיק את מכירת הנשק", "הפסקת אש עכשיו" ו"צדק לפלסטין".

הפגנות אלו לא היו חריגות, אלא ביטוי שנתמך על ידי רוב החברה הבריטית, המייצגת רקעים פוליטיים, דתיים ותרבותיים מגוונים.

עמדת הממשלה: מדיניות מיושרת עם בעלי ברית, לא עם הציבור

במצע הלייבור מצוין בבירור כי מדינה פלסטינית עצמאית היא "זכות בלתי ניתנת לערעור" של הפלסטינים. המפלגה גם התחייבה לתמוך בפתרון שתי המדינות.

עם זאת, בפועל, ממשלת הלייבור נקטה הימנעות דיפלומטית באו"ם, מכרה נשק, ונקטה מדיניות שמעדיפה את מכונת המלחמה של ישראל על פני הפלסטינים הנצורים, אשר רבים מומחים בינלאומיים מתארים את מצבם כג'נוסייד.

עם הימנעותה החוזרת של בריטניה מהחלטות הפסקת אש בעצרת הכללית של האו"ם, המדינה מבודדת את עצמה מהקהילה הבינלאומית, בעוד הקריאות לצדק גוברות ברחבי העולם.

הרטוריקה הדיפלומטית המוטעית – שישראל יכולה להרוג אזרחים רבים ככל שתרצה בשם ההגנה העצמית – נדחתה באופן נרחב. כדי להרגיע את האזרחים הבריטים, שר החוץ דיוויד למי הודיע על השעיית 30 רישיונות למכירת נשק מתוך 350 לישראל. אך המהלך לא שכנע את הציבור, אלא נתפס כמחווה סמלית בלבד.

בית מחולק

תמונות הזוועה מעזה דחפו מדינות אירופאיות רבות לשקול מחדש את מדיניותן כלפי ישראל. מדינות כמו ספרד, נורבגיה ואירלנד הכירו במדינה פלסטינית, וסללו דרך חלופית שמתיישרת עם הקריאות העולמיות לצדק לפלסטין, במקום לתמוך בגישה הצבאית הניצית של ארה"ב ובעלות בריתה התומכות בישראל.

סירובה של ממשלת בריטניה להטיל אחריות על ישראל לפשעי המלחמה שלה ולהצטרף למאמצים העולמיים לסיים את המלחמה בעזה פוגע במוניטין שלה הן בבית והן בחו"ל. תפקידה הפוטנציאלי כמתווכת ניטרלית בסכסוכים שונים הפך לשנוי במחלוקת.

בעוד סקר YouGov EuroTrack מאוקטובר 2024 מראה כי מערב אירופאים מתנגדים בבירור לסיוע צבאי לישראל, אפילו במקרה של מלחמה כוללת עם איראן, הציבור הבריטי הפגין רגשות דומים. שינוי משמעותי זה מדגיש את כישלון התעמולה הישראלית וכן את חולשת המדינות המערביות שאינן מסוגלות לעמוד לצד הצדק ולרסן כוח בלתי מרוסן כמו ישראל.

בבריטניה, האמון בממשלה עומד על כף המאזניים, ופערים נוספים עלולים להוביל לנזק בלתי הפיך ללכידות החברתית – כאשר חוסר המעש של סטארמר מצרף אותו בעקיפין לכוחות ציוניים קיצוניים וימין קיצוני המטפחים שנאה ויריבות פרימורדיאלית כלפי מוסלמים.

לעת עתה, ממשל סטארמר רשם התפטרויות ברמה גבוהה של 50 חברי מועצה, ביניהם דמויות בולטות במפלגת הלייבור כמו ראשי הערים סאדיק חאן ואנדי ברנהם, לצד מנהיג הלייבור הסקוטי אנאס סרוור. מנהיגים רבים אחרים זועמים, חשים חסרי אונים ולא מספקים מול ג'נוסייד שמשודר בשידור חי מאז ה-7 באוקטובר בשנה שעברה.

מקור: TRTWorld וסוכנויות